פסק-דין בתיק ת"א 8612-11-08

טענות התובע

התובע הגיש נגד הנתבעת בסדר דין מקוצר תביעה לפינוי ולסעד כספי.

התובע הינו בעלים של נכס ברחוב הלל זכריה 3, פתח תקוה, הידוע כחלקה 100 בגוש 6388 (להלן - המושכר). אחיו של התובע, מר אלון גולן צברי (להלן - אלון), הוא מיופה כוחו של התובע בכל הנוגע לטיפול בנכס ובהשכרתו. ביום 10.5.06 נחתם הסכם שכירות, הנושא תאריך 10.6.06 (להלן - הסכם השכירות), בין אלון - בשמו של התובע - ובין הנתבעת, ולפיו שכרה הנתבעת את הנכס מהתובע לתקופה בת שנה החל מיום 10.6.06 ועד ליום 10.6.07, כאשר הוענקה לנתבעת אופציה להארכת תקופת השכירות למשך ארבע שנים נוספות.

לאחר שחתמו הצדדים על הסכם השכירות, נטלה הנתבעת את העותק החתום של הסכם השכירות ולא הותירה עותק כלשהו בידי אלון. הנתבעת טענה, כי היא זקוקה לעותק החתום של הסכם השכירות על מנת להציגו בפני הבנק  ממנו היא אמורה ליטול הלוואה. בעת שהעותק החתום של הסכם השכירות היה בידי הנתבעת היא הוסיפה בהסכם בכתב ידה ליד הכותרת של סעיף 4 להסכם השכירות, "תקופת השכירות", את הכיתוב "5 שנים". רק לאחר מכן החזירה הנתבעת לאלון עותק של הסכם השכירות.

על פי האמור בהסכם השכירות עמדו דמי השכירות החודשיים על סך של 700$. על פי הוראות הסכם השכירות היה על הנתבעת לבצע שיפוץ בנכס, ולקזז עלות ביצועו מדמי השכירות בהתאם לאופן המפורט בנספחים להסכם השכירות. כך גם היתה זכאית לקזז מדמי השכירות סך של 446.51 ש"ח, סכום ששולם על ידי הנתבעת לחברת החשמל בגין חיבורו מחדש של הנכס לרשת החשמל.

כערובה לקיום התחייבויותיה היה על הנתבעת להמציא שטר בטחון בסך 20,000 ש"ח בחתימת הנתבעת ובחתימת שני ערבים. שטר הבטחון לא הומצא על ידי הנתבעת. כך גם היה עליה למסור שיק בטחון, ותחת זאת מסרה שיק על סך 20,000 ש"ח שבו נכתב "שלמו לפקודת פיקדון בלבד", ולכן לא ניתן לעשות שימוש כלשהו בשיק זה ואין הוא יכול לשמש, איפוא, כשיק בטחון.

הנתבעת סרבה לאפשר לאלון לבקר בנכס, ובכך הפרה את הוראות הסכם השכירות. כך גם מנעה את כניסתו של אלון למחסן שבחצר הנכס, שכלל לא היה חלק מן המושכר לנתבעת.

הנתבעת החזיקה בנכס ולא שילמה דבר על חשבון דמי השכירות, שהיה עליה לשלם בהתאם להוראות הסכם השכירות.

משהפרות ההסכם לא תוקנו על ידי הנתבעת למרות ההתראות שקבילה, הודיע לה התובע ביום 3.7.08 על ביטול הסכם השכירות, ודרש ממנה לפנות את הנכס ולפרוע את כל חובותיה על פי הוראות הסכם השכירות. הנתבעת לא נענתה לדרישה זו, לא פינתה את הנכס עד למועד הגשת התביעה, ולמעט תשלום בסך 3,136 ש"ח לא פרעה את חובותיה לתובע על פי הסכם השכירות.

טענות הנתבעת

הנתבעת הגישה בקשה לקבלת רשות להתגונן בפני התביעה. הנתבעת טענת בבקשתה, כי הנכס היה מוזנח והרוס, ללא חיבור לגז, ללא חיבור לרשתות המים והחשמל, ולא ראוי למגורי אדם. לפיכך הוסכם בין הצדדים, כי המבקשת תדאג לשיפוץ הנכס והכשרתו למגורים, ועלות השיפוץ תקוזז מדמי השכירות. הנתבעת הציגה בפני אלון כמה הצעות מחיר ביחס לכל רכיבי השיפוץ, והתובע אישר את זהות מבצעי השיפוץ, את פרטי הצעות המחיר ואת עלותו של כל רכיב ורכיב בעבודות השיפוץ. בנסיבות אלו סוכמו פרטי השיפוץ ומבצעיו, כפי שבאו לידי ביטוי בנספחים להסכם השכירות.

השיפוץ בוצעה והנתבעת שילמה לכל אחד ואחד ממבצעיו את התמורה המגיעה לו בגין העבודות שביצע בהתאם למוסכם בין הצדדים.

בהתאם למוסכם היה על הנתבעת לדאוג לחיבור הנכס לרשת החשמל. לאחר ביקורת שנערכה על ידי נציג חברת החשמל בביצוע תיקונים במערכת החשמל על מנת שניתן יהיה לחבר את הנכס לרשת. הוסכם, כי הנתבעת תביא הצעת מחיר לתיקון מערכת החשמל, והתובע יבצע את התיקון על חשבונו. הנתבעת אכן קיבלה הצעות מחיר, ועל דעת הצדדים נבחר מבצע העבודה. דרישתו היתה לתשלום בסך 3,141 ש"ח בתמורה לביצוע העבודה. העבודה בוצעה, והנכס חובר לרשת החשמל. עבור ביצוע הביקורת וחיבור הנכס לרשת החשמל שילמה הנתבעת סך של 446.51 ש"ח. אלון החל להתחמק מתשלום התמורה בגין תיקון מערכת החשמל בנכס בטענה, שהתובע טרם העביר לו את הכסף לשם ביצוע התשלום, והנתבעת נאלצה לשלם מכיסה למבצע העבודה סך של 2,900 ש"ח במקומו של התובע.

עקב ליקויים במערכת הביוב בנכס הוסכם בין הצדדים, כי הנתבעת תביא הצעת מחיר לתיקון מערכת הביוב, ואלון התחייב בשמו של התובע לשאת בעלות התיקון. על דעת הצדדים נבחר מבצע עבודות התיקון, שהצעתו עמדה על סך של 1,980 ש"ח. אלון התחמק גם מביצוע תשלום זה. גם הפעם נאלצה הנתבעת לשאת בעצמה בתשלום, ושילמה עבור תיקון מערכת הביוב סך של 1,980 ש"ח במקומו של התובע, שהתחייב לשאת בתשלום.

בהסכמת התובע שילמה הנתבעת במקומו של התובע סך של 495.50 ש"ח לעיריית פתח תקווה בגין חובות עבר, וגם סכום זה קוזז מדמי השכירות.

לטענת הנתבעת, יש לקזז, איפוא, מדמי השכירות סך של 67,934 ש"ח. סכום זה עולה על דמי השכירות ל-21 חודשי שכירות.

הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי טענות התובע לעניין הפקדת הערובות בהתאם להסכם השכירות הועלו לראשונה על ידי התובע רק בכתב התביעה, ומעולם לא פנה אליה התובע קודם לכן בעניין זה.

הנתבעת מכחישה את הטענה, שמנעה מאלון את הביקור במחסן שבחצר הנכס.

בניגוד לטענת התובע, טוענת הנתבעת, כי שולמו על ידה שני תשלומים בגין דמי השכירות בסך 3,136 ש"ח כל אחד.